לאחר שהתייתם בגיל צעיר מאוד, גי, סטודנט שנה רביעית להנדסה, נאלץ לעבוד קשה ולהתפרנס לבד מאז שהוא זוכר את עצמו. למרות חייו הקשים, טבעו רך והחיוך תמיד על פניו. סולו, תלמיד שנה א' בפקולטה למוזיקה, יכול להשיג כל מה שהוא רוצה בהינף יד. כסף, תהילה, מראה טוב, לבחור הזה יש הכל, למעט חיוך. כשאמו של סולו נפטרה, היא לקחה איתה את החיוך שלו. שום דבר לא יכול למלא את החור הזה שנפער בו… כלומר, עד לאותו היום בו הוא רואה בחור מחייך שעובד בבית קפה. לילה אחד הם נפגשים בבית הקפה הקטן על כוס חלב חמים וחיוך חם ומשהו מושך אותם להיפגש שוב ושוב, לילה אחר לילה. סולו מוצא עצמו חוזר לבית הקפה מדי לילה כדי לקבל מגי כוס חלב חם וחיוך מעודד. גי מוצא את עצמו מחכה לביקוריו של סולו. לפני שהם מבינים מה קורה להם, הם הופכים לנשימות זה של זה. הופכים למשהו חיוני כמו חמצן.